פסק-דין בתיק תע"א 4156-10

1.       האם עבודתם של מר חיים יחזקאל (להלן - חיים) ושל מר קונסטנטין פלטניוב (להלן - קוסטה) עבור הנתבעת 1 (להלן - הנתבעת), אשר בוצעה בתקופה שמיום 16.11.09 - 21.12.09 (להלן - תקופת העבודה), בוצעה במסגרת של התקשרות שבין התובע, שהוא עוסק מורשה המכנה את עיסקו בשם 'עוז בניין כח אדם וקבלנות' (להלן - עוז בניין)) לבין הנתבעת - זו השאלה שעומדת להכרעה לפני .

לטענת התובע, הוא (באמצעות אביו חיים) התקשר עם הנתבעת בהסכם 'שותפות' לביצוע עבודות בניה ובמסגרתו התחייבה הנתבעת לחלוק עימו את הרווחים וכן לשלם עבור עבודתם של שניים מעובדי העסק - חיים וקוסטה. לטענת התובע הוא זכאי בגין עבודתם של חיים וקוסטה בתקופת העבודה לסך של 30,000 ש"ח, לדמי ניהול בסך של 18,000 ש"ח וכן לחלקו ברוווחים בסך של 24,000 ש"ח - והכל בתוספת מע"מ. לטענת התובע יש להרים מסך בין הנתבעת לבין הנתבע 2 (להלן - הנתבע), שהוא הבעלים והמנהל של הנתבעת.

לטענת הנתבעת, אין לו כל יריבות עם התובע. לטענתה, היא ניהלה מו"מ עם חיים - אשר הציג עצמו כעוסק מורשה, ליצירת שותפות בפרוייקט הבניה הנ"ל. לטענתה מו"מ זה לא הבשיל כלל לכדי הסכם, ובסופו של דבר הועסקו חיים וקוסטה בפרוייקט כעובדי הנתבעת. לטענת הנתבעים, אין בסיס לטענת 'הרמת מסך'.

2.       ההליכים בתובענה טרם העברתם לבית דין זה:

א.      התובענה הוגשה ביום 25.1.10 לבית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"א 33216-01-10).

ב.       ביחד עם כתב התביעה הגיש התובע בקשה דחופה להטלת עיקול זמני על נכסי הנתבעת עבור הלקוח בפרוייקט הבניה (חברת פולדמיר בנין (1986) בע"מ (להלן - פולדמיר)) ולפיצול סעדים (נת/3). הבקשה נתמכה בתצהיר מפורט של חיים וב'תצהיר בג"צי' של התובע.

כב' הרשם יוחנן גבאי קבע, בהחלטה מיום 25.1.10, כי הבקשה לעיקול זמני לא תידון במעמד צד אחד, אך הורה על מניעת "כל דיספוזיציה בנכסים נשוא הבקשה", וכי הבקשה לפיצול סעדים תועבר לשופט שידון בתיק.

ג.        ביום 8.2.10 הגישו הנתבעים כתב הגנה, וכן בקשה להעברת התביעה לבית הדין לעבודה בבאר שבע, שכן התובענה ענינה בעניני עבודה, שכן חיים וקוסטה היו למעשה עובדי הנתבעת.

ד.       ביום 1.3.10 השיב התובע לבקשת הנתבעים. לטענת התובע - יחסי עובד ומעביד שנוצרו, נוצרו בין התובע מחד ובין חיים וקוסטה מאידך. לראיה צורפו תלושי שכר שהונפקו ע"י התובע לחיים וקוסטה בגין חודש 11/09.

ה.      ביום 7.3.10 החליט כב' הרשם גבאי כך:

"1. ניראה, כי אין מחלוקת כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעביד. לפיכך, ובהתאם להוראות סעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 ובתוקף סמכותי לפי סעיפים 79 ו-104 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 הנני מורה בזאת על העברת הדיון בתובענה ובבקשה לעיקול זמני לבית הדין האזורי לעבודה במחוז תל אביב והמרכז, שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה שנוא התובענה (תקנה 3 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי הדין), התשנ"ב - 1991).

 2.   בשלב זה, אין צו להוצאות."

ו.        בהתאם להחלטת כב' הרשם, כביכול לפי הסכמות הצדדים, הועבר התיק לבית דין זה.

3.       ההליכים בתובענה בבית דין זה:

א.      בקשת הנתבעים לביטול החלטת כב' הרשם גבאי מיום 25.10 נדונה בפני כב' הרשמת חנה שניצר-רהב (בש"א 2325/10). ביום 25.3.10 נחקרו התובע, חיים והנתבע, וביום 28.3.10 החליטה כב' הרשמת שניצר-רהב לבטל את החלטת כב' הרשם גבאי מיום 25.1.10 משלא הוכחו היסודות הנדרשים להטלת עיקול זמני. התובע חוייב לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 1,500 ש"ח. בהחלטתה ציינה כב' הרשמת שניצר-רהב כי למרות האמור בהחלטת כב' הרשם גבאי מיום 7.3.10 בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת, לא תוקנו כתבי הטענות.

ב.       על החלטת כב' הרשמת שניצר-רהב הוגש ערעור (ע"ר 4728/10) אשר נדון במותב בראשות כב' השופטת צדיק. ביום 24.5.10 ניתן פסק דין הדוחה את הערעור. נקבע כי חרף הספק בדבר קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לבית הנתבעת הרי משהועבר התיק לבית דין זה חל הכלל של "לא יעבירנו עוד" ובית דין זה קונה סמכות לדון בתובענה.

ג.        ביום 6.9.10 נתנה כב' הרשמת קרן כהן - לבקשת הנתבעים, צו המורה ל"תובע" להמציא את תעודת הקבלן הרשום לשנת 2009.

ד.       תעודה זו הומצאה לבסוף רק בעת הקד"מ שהתקיים בפני כב' השופטת יהלום ביום 3.1.11. בדיון הקד"מ החליטה כב' השופטת יהלום כך:

"1. לאחר שעיינתי בכתב  התביעה שנמסר לי כעת ושמעתי את דברי הצדדים, הבינותי כי ככל הנראה, עקב טעות, הועבר התיק לבית הדין לעבודה שכן התביעה היא של אדם אשר לטענתו התקשר עם הנתבעים בהסכם, העסיק עובדים, כאשר הנתבעים היו חייבים לשלם לו את שכר העובדים אך לא שילמו.